הטירוף של הלורד איאן מקנזי / ג'ניפר אשלי

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא דקה. תהנו🙂

רקע – לונדון 1881. שמלות עם מאתיים שכבות, כרכרות, אדונים ומשרתים ושאר גינונים. ועדיין, אל תתנו לזה להבהיל אתכם, לא מדובר בסיפור היסטורי כבד ומתיש, הו, לא. תוסיפו את ה"תואר" "מטורף" לרשימת התארים להם נזקק גיבור ספרותי על מנת להיות לוהט ונחשק. טוב, לא באמת, רק אם קוראים לו איאן מקנזי ובמקרה הוא נושא תואר אצולה בהיותו לורד.

מה אגיד לכם?

זה ספר שהוא גם רומנטי, גם מותח, גם היסטורי, גם עם קריצה הומוריסטית (פה ושם) ואיך שאני נהניתי.

מה יש לנו כאן בעצם?

גיבור אפוף מסתורין עם תווית של פסיכי (על כל הראש). איאן בולט בשוני שלו בסיטואציות רבות: הוא לא מבין הומור, לא מבין מצבים בהם נתקל לראשונה, בערך כמו ילד קטן שחוקר את העולם. יחד עם השונות שלו לאיאן יש זיכרון פנומנלי (לפחות כמה טרה בייט). איאן מומחה בהערכת שווי של כדים עתיקים וכד נדיר ויפה שנופל לידו גורם לו לעונג רב,(כמעט אורגזמה). הוא מעריץ את המין היפה ומאהב מצטיין אבל מעבר לכך, שום מושג או עניין במערכת יחסים סטנדרטית. ואז מגיעה בת' – אלמנה שירשה הון. במקור ממעמד נמוך בסולם החברתי וההתנהגות שלה, איך לומר בעדינות, לא ממש מאפיינת ליידי מכובדת, היא חצופה ודעתנית, מצחיקה ואחת שמעיזה, בקיצור נדירה ויפה, מה שלוכד את עינו של איאן שמבין באיכות  (ואל תטעו, הוא לרגע לא משווה אישה לכד).

העלילה מתפתחת סביב מקרה רצח, איאן אחד חשוד מרכזי ובת' שנכנסת לתפקיד "שרלוק הולמס". אהבתי מאוד את דמויות המשנה בספר הזה, הן חשובות, צבעוניות , עם אופי ומצליחות לתפוס מקום מכובד בעלילה.

מודה שלקראת סוף הספר הדמות של בת' הופכת למעין "וונדר וומן" בקטע קצת מוגזם, זה תמיד גורם לי לגלגל עיניים , אבל זה לא גרע מההנאה שלי. הספר הצליח לרגש אותי לרגעים, להעלות על פניי חיוכים ואף למתוח אותי במידת מה. הוא כייפי, זורם ומעניין, שונה מעט מהתבנית הקלאסית (זה דבר טוב).

אתם עדיין כאן? לכו תקראו.

הסתקרנתן?

בואו לקרוא את הפרק הראשון כאן https://goo.gl/tfYSys

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

מאת: מאיה ארז

"תשאירו את העיניים שלכם על הכוכבים והרגליים שלכם על הקרקע"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *