האור שאיבדנו / ג'יל סנטופולו

ספר רומנטי-טראגי עם נקודה ישראלית לא כל-כך אוהדת, הקונפליקט המרכזי בחיי הגיבורה (מלבד המשולש הרומנטי) היא אם לחזור או לא לחזור לעבודה אחרי הלידה, מה שעבורנו כקוראות בישראל לא ממש רלוונטי שלא לומר מעצבן.

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 2 דקות. תהנו🙂

לוסי המספרת פוגשת את גייב בקורס על שייקספיר בבוקר ה-9/11. הם מתאהבים באותו יום וגם מחליטים לעשות משהו משמעותי עם החיים שלהם: לוסי מוותרת על קריירה בפרסום לטובת הפקת תוכניות ילדים חינוכיות, וגייב האמנותי הופך לצלם מלחמות – מה שמכריח אותו לעזוב את ניו-יורק ואת לוסי לאנחות והשתכרויות עם חברות תומכות.

לוסי מתחתנת עם דארן הבנקאי הסחי ואוהבת אותו, את הכלב, הבית ושני הילדים. אך בכל פעם שגייב הסוער מפציע בחייה היא מרגישה חיה יותר – דארן חמים ונעים, גייב עושה לה עור ברווז. כמו כן דארן המרובע היה מעדיף שהיא תישאר בבית עם הילדים ואילו גייב תמיד מעריך את עבודתה. הבעיה היחידה של גייב היא שהוא העדיף להגשים את חלומותיו המקצועיים מאשר להגשים את אהבתם, וזה גם מה שדופק את מערכות היחסים הבאות שלו.

בתערוכת רסטרוספקטיבה אחרי שארוסתו נטשה אותו גייב מציג לצד תמונות מהאביב הערבי גם תמונות של לוסי וכותב לידן: "אישה מלאה באור מאירה כל דבר שהיא נוגעת בו. לוסי, לוס. אור." כשאמא שלו מתה הוא מתקשר ללוסי בבכי והיא מבינה שכעת היא בעצם האדם היציב בחייו. בפעם הבאה שהוא מבקר בניו יורק לוסי בדיוק חושדת שדארן בוגד בה עם איזה לינדה אז היא וגייב נכנעים לתשוקה, פעמיים תוך שעתיים, בזמן שדארן עם הילדים אצל הוריו. אח"כ גייב כרגיל חייב לנסוע, הפעם לישראל כדי לסקר את מה שאנחנו מכירים כצוק איתן. הוא מזמין את לוסי לבוא איתו וגם רומז שזו תהיה משימתו האחרונה כי הוא כבר זקן מדי לעבודה הזאת וגו', אך כשלוסי חוזרת הביתה היא מגלה שדארן בכלל לא בגד בה (!) לינדה המסתורית הייתה מתווכת שעזרה לו לרכוש את בית הקיץ בהמפטונס בו הם נפגשו לראשונה, וכידוע אין דבר יותר רומנטי מנדל"ן. לוסי עושה סקס גם עם דארן באותו היום ואז כמובן – הריון.

לוסי לא מדווחת לגייב על ההתפתחויות, גם לא כשהוא מתקשר לספר לה שהזוועה בעזה עם הנשים והילדים היא משהו שהוא לא ראה בשום מקום אחר והלוואי שהיה נשאר איתה בניו-יורק. היא עונה לו – לא, העבודה שלך נורא חשובה, וחוץ מזה אני רוצה להשקיע בנישואים שלי – ואז מקבלת טלפון שהוא מאושפז במצב אנוש בירושלים ושהיא, כאיש הקשר שרשם, חייבת להחליט האם לנתק אותו מהמכשירים. לוסי עוזבת הכל וטסה לישראל למורת רוחו של דארן. את כל הספר, שכתוב בגוף שני, היא מספרת לגייב בזמן שהיא מקווה שיתעורר ממוות מוחי. אחרי בדיקה גנטית שמאמתת שהוא האבא של התינוק היא "הורגת" אותו, כהגדרתה, וחוזרת לארה"ב. בצוואתו גייב ממנה אותה כאחראית העיזבון שלו ותורם את כל כספו לקרן הזיכרון ל-9/11.
הספר מסתיים במכתב שלוסי כותבת באהבה ודמעות לבנה, שלעולם לא יכיר את אביו האמיתי כי ישראל הפציצה אותו בעזה.

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

מאת: יעל כהן

בת 34, בעלת נטייה חשודה להיעלם בתוך ספרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *