ברית של שנאה / קורה ריילי (נולדו לדם 3#)

"הגברים בעולמנו היו רוצחים ומענים. הם לא היו אנשים טובים, אפילו לא הגונים. הם היו רעים ורקובים מהיסוד. דבר לא ישנה זאת. אולי הם הצליחו לפעמים להתנהג כמו בחורים נורמליים – בעיקר מתיאו ידע להעמיד פנים בצורה מושלמת – אבל בסופו של דבר זו הייתה מסכה ותו לא."

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 2 דקות. תהנו🙂

לאחר שסיימתי את הספר השלישי בסדרה "נולדו לדם", אני יכולה לומר באופן סופי שקורה ריילי רק משתבחת בכל ספר. הספר הנוכחי "ברית של שנאה" הוא הטוב ביותר בינתיים (בסדרה יש 6 ספרים). יש בו עלילה מרתקת מתחילתו ועד סופו, ודמויות חזקות ומרגשות. סיפורם של ג'יאנה ומתיאו גרם לי לדפיקות לב מואצות.

ג'יאנה סקודרי היא הכבשה השחורה (יותר נכון הג'ינג'ית) של המשפחה. היא חצופה ולא מתנצלת ועומדת בגאווה תחת מכותיו חסרות הלב של אביה. היא בזה למאפיה, לחוקיה, ובעיקר לגברים השובניסטים שנולדו לחיים של פשע ודם.

מתיאו ויטיאלו הוא בנו השני של הקאפו של הקוזה נוסטרה של ניו יורק. מתיאו הוא לא גבר רגיל. רוב הזמן יש שעשוע בעיניו וצחוק על שפתיו. מתיאו נראה כמו מישהו ששמע בדיחה פרטית ולא מספר אותה לאף אחד, אך ברור לג'יאנה שתחת החזות הקלילה שלו מסתתר גבר חסר לב ואכזרי בדיוק כמו אביה.

ג'יאנה היא גיסתו של לוקה, אחיו הגדול של מתיאו. לאחר שמתיאו פוגש את ג'יאנה הוא מחליט שהוא רוצה אותה. שערה האדום ואופיה המרדני מצית בו את הרצון לצוד.

"הכנסתי את ידיי אל מתחת לגופה והרמתי אותה בזרועותיי. היא לא התעוררה כשנשאתי אותה בחזרה אל המקום שבו רציתי שתהיה ושאליו היא שייכת – אך היא לא רצתה להיות בו"

אך ג'אנה לא מעוניינת במתיאו. היא לא מעוניינת להיות אישה צייתנית וכנועה. ג'אנה יוצאת למלחמה לזכות בחופש שלה. האם היא תצליח?

שוב ושוב לאורך כל הספר מתיאו מוכיח לג'יאנה שהוא לא הגבר שהיא חשבה שהוא, אך ג'יאנה בשלה.

אהבתי את הויכוחים שלהם, אהבתי את המתח ביניהם ובעיקר אהבתי את האהבה שלהם. מתיאו לא התייאש מלהוכיח לג'יאנה שיש בו הרבה יותר מסתם גבר של המאפיה ויותר מזה גם הוא נולד למציאות שאין אפשרות לברוח ממנה.

ג'יאנה היא דמות סוערת, חזקה ואמיצה. אהבתי את הרצון שלה להיות מוסרית בעולם שאין בו כלל מוסר.

הבנייה של מערכת היחסים ביניהם היתה איטית ונכונה וכשהיא סוף סוף התפרצה היא היתה יפהפיה.

הספר מסופר מנקודת מבטם של ג'אנה ומתיאו לסירוגין, אהבתי מאוד את העובדה ששניהם נחשפו בפנינו ודמותם נשארה אמינה לאורך כל הספר.

"מגעו היה עדין כל כך, שהוא עורר בי רצון לחכך את פניי בצווארו ולבכות מכל הלב"

ספר מאפיה נהדר, כתוב נפלא ומומלץ בחום!!!

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *