ברומן 'יום השנה האחרון' – הסופרת מוריארטי כותבת חוויות שמוכרות לכולן, אבל גורמת להן להיקרא כראשוניות וצלולות להפליא

השבוע קראתי את "יום השנה האחרון" של ליאן מוריארטי האוסטרלית, אלופת רומנטיקה ותיקה ואהובה.

סופי, הגיבורה, היא דמות ספרי בנות קלאסית – בת כמעט 40, עם מקצוע נחשק, נראית טוב וכבר שלוש שנים בלי מערכת יחסים רצינית, מאז ששברה את ליבו של הגבר המושלם, תומס, כי הבינה שהיא אוהבת אותו מהסיבות הלא נכונות. הסיפור מתחיל כשדודתו של תומס הזנוח, קוני, הולכת לעולמה ובהפתעה מרעישה מורישה דווקא לסופי את ביתה – מבנה אחוזה מרשים הממוקם על אי האיקליפטוסים הקסום, מקום שבו התרחשה בתחילת שנות ה-30 תעלומה משונה.

בפרשה שמעולם לא פוענחה, בני זוג צעירים נעלמו ללא עקבות והשאירו אחריהם את בתם התינוקת, שאומצה על ידי המשפחה, והיא בעצם אחותה של הדודה קוני. מסובך? זו רק ההתחלה – הסיפור מסופר על ידי מארג שלם של דמויות שונות, בקטעים קצרים הנשזרים אלה באלה לשלם אחד, מרשים במורכבותו.

כמו בספרה הטוב ביותר עד היום, "שקרים קטנים גדולים", מוריארטי מתמחה ברשתות חברתיות צפופות של נשים שיודעות להיות שם זו עבור זו. בניגוד ליצירה המרשימה ההיא, "יום השנה האחרון" הוא ספר שהאפלה נמצאת רק בשוליו. העבר הקודר אמנם שולח אצבעות אימה קפואות אל ההווה, אבל ככלל הספר מאוד משתדל, ולרוב גם מצליח, להיות גוד טיים טהור, מנחם ומרגש, עם הומור מדויק ומעודן. מוריארטי כותבת חוויות שמוכרות לכולן, אבל גורמת להן להיקרא כראשוניות וצלולות להפליא. הדיכאון שאחרי לידה, למשל, מעולם לא קיבל יחסי ציבור טובים יותר – והוא ממש לא לבד.

לרכישת כל ספריה של ליאן מוריארטי, היכנסו לפה

לרכישת הספר יום השנה האחרון, היכנסו לפה

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

מאת: רן בן-נון

רן בן-נון, 52, עורך במוספים "זמנים מודרניים" ו"זמנים בריאים" ומבקר ספרות במוסף "24 שעות" של ידיעות אחרונות, נשוי ומתגורר בדרום תל אביב. ספרו הראשון, "עכשיו יותר ברגש", יצא בספטמבר 2017 בידיעות ספרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *