בית ליד הים – דבי מקומבר

"קיטון לא היה איש של מילים. לפני שפגשה אותו, היא לא הבינה כמה דברים יכולים להיאמר בשתיקה מוחלטת. הוא לא נזקק למילים כדי לתקשר, ובאותו רגע, אנני גילתה שגם היא לא זקוקה להן"

סת' קיטון הוא בחור גדול מימדים שגדל בצל אב אלים שמעולם לא חסך ממנו מילים קשות . קיטון גדל ללא אם, מעולם לא אהבו אותו, מעולם לא חיבקו והוקירו. רגעי האושר בילדותו היו נדירים מאוד ובשל מימדיו הוא ספג לעג חברתי והקטנות בלתי פוסקות שהפכו אותו לאדם מתבודד ושתקן. למרות הכל קיטון הפך לגבר מתוק ועדין, שמציל בעלי חיים ומצייר ציורי קיר מרהיבים.

הספר נפתח לפני 13 שנה כשקיטון הנער מתאהב בנערה על החוף שהגיעה עם משפחתה לעיירת החוף שהוא גר בה, אושנסייד. קיטון מנסה לפתח שיחה עם הנערה אך לא מצליח למצוא את המילים. הוא מגלה ששמה אנני. דמותה על החוף נחקקת בליבו למשך שנים. עד שהיא חוזרת . 13 שנה מאוחר יותר, בעקבות טראומה נוראית.

אנני הארלו מגיעה לאושנסייד כשהיא שרויה בדיכאון עמוק. לאחר טראומה משפחתית נוראית, היא הרגישה שאין לה טעם לחיות. כשהיא מגיעה לחוף שבו בילתה עם משפחתה בילדותה היא מרגישה שהיא חוזרת לחיים. היא מחליטה לעבור לאושנסייד כדי להרגיש קרובה יותר לאנשים שאיבדה . היא מתחילה לעבוד כעוזרת רפואית במרפאה המקומית, שוכרת את הבית המוכר מילדותה , מטפחת אותו ואט אט חוזרת לעצמה.

כשאנני פוגשת את קיטון על החוף היא לא נרתעת מהגודל שלו, היא אמנם לא זוכרת את המפגש שלהם מלפני 13 שנה אך קיטון מסקרן אותה מאוד, והיא מרגישה שאין לה צורך בהרבה מילים כשהיא בחברתו. לאט לאט מערכת היחסים השברירית שלהם מתפתחת. הבחור הגדול והשתקן משרה עליה סוג של שלווה ונחמה שלא הכירה מעולם. עם קיטון אנני מרגישה שהיא סוף סוף נמצאת בבית.

מה יקרה כשהזדמנות חד פעמית לעזוב את אושנסייד תיפול לידיה ? האם היא תוותר על האהבה שלהם ? האם קיטון יוכל לשרוד את שברון ליבו?

דמות משנה מקסימה שמלווה את העלילה מתחילתה ועד סופה היא מילי, בעלת הבית של אנני שלא יצאה מביתה כבר חמש שנים. היא קוצנית כמו דורבן אבל מתחת לשכבת הקוצים יש לב רך. אנני מנסה להתיידד איתה ומערכת היחסים ביניהן מצחיקה ומתוקה.  מילי מסרבת ליצור קשר עם העולם. חוץ מקיטון אף אדם לא מורשה להתקרב לביתה או לליבה אך אנני עקשנית ולא מוותרת לה.

"בית ליד הים" הוא ספר מקסים ועדין מאוד על אהבה ועל הניסיון להגן על ליבנו בכל מחיר. דמותו של קיטון היא דמות מקסימה ששבתה את ליבי מההתחלה. מי שמכיר אותי יודע שיש לי פינה חמה בלב לספרים רומנטיים עם דמות ראשית של הגבר המתבודד. הבעיה היחידה שהיתה לי במהלך הקריאה היתה תיאור מערכת היחסים של הדמויות הראשיות. היחסים ביניהם מתפתחים בצורה איטית מאוד שמתאימה לאופיים , אך כשהם סוף סוף מתאהבים הרגשתי שהיה פספוס בשיא שאליו הסופרת יכלה להגיע. הכתיבה היתה מרוחקת מדי ולא הצליחה ממש לרגש.

עם זאת מדובר בספר מיוחד ורומנטי שרציתי לחזור אליו בכל רגע. מומלץ בחום !!

"הוא צייר אינספור תמונות של החוף בעיפרון ופחם והציב אותה במרכזן. ציורים שאף אחד לא ראה. הוא ניהל איתה שיחות ארוכות בראשו – רק המחשבה עליה העלתה אצלו טעם נדיר וחמקמק של אושר"

 

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *