אשתו של מגדל התה / דיינה ג'פריס

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 2 דקות. תהנו🙂

"אשתו של מגדל התה" של דינה ג'פריס הוא רומן היסטורי שמתרחש בציילון הקולוניאלית בין בין שתי מלחמות העולם וכמו הרבה ספרים אחרים שפורסמו לאחרונה רוב הדרמה בו נובעת מהעדר תקשורת פשוטה בין אנשים.  מעבר לסיפור על סודות, חשדות, אהבה והורות הספר מנסה לחשוף את הלב הגזעני של הקולוניאליזם ולהציג את העוולות שנעשו לאנשי סרי-לנקה בשמו.

גוונדלין בת ה-19 מגיעה לציילון אחרי מסע ארוך בספינת קיטור כדי להינשא למגדל התה לורנס הופר. מדובר בסיפור רומנטי נפוץ על אישה צעירה המתחתנת עם גבר מבוגר ועשיר וסובלת מחוסר ביטחון בגלל הפערים בינה לבינו מבחינת מעמד וניסיון חיים. בסוף הפרק החמישי קורה משהו בלתי צפוי שהופך את הספר ליותר מעניין מסתם רומן תקופתי על כלה צעירה ומתוסכלת.

מה קרה לאשתו הראשונה של לורנס? למה קבר הבן שלהם מוסתר ומוזנח? מדוע נראה כי גיסתה שונאת אותה? למה לוקח כמעט עשור של נישואים לפני שגוון ובעלה מנהלים שיחה כנה?


דיינה ג'פריס היא סופרת מחוננת שמצליחה להעביר את רוח המקום והתקופה ביופי ויעילות. אפשר ממש להריח את האוויר, להרגיש את החום ולשמוע את הצלילים של ציילון קולוניאלית. המחקר ההיסטורי של ג'פריס נראה מעמיק מועד ומצליח לחשוף חלק מן הדרכים שבהן השתמשו הבריטים כדי לשלוט ע"י הפרד ומשול תוך יצירת קונפליקטים בין הטמילים (שהגיעו לאי כעובדים זרים) לסינהאלים ילידי המקום, מה שהקל על ניצולם כפועלים.

קצת רקע: קולוניאליזם הוא בבסיסו קבוצה אחת של אנשים שמשתלטת על אדמתם וחירותם של קבוצות אנשים אחרות, גונבת מהם, ומצפה שהם יעבדו קשה, יחיו בעוני ואז גם יהיו אסירי תודה על הפיתוח המודרני של כבישים וכו' ועל שבכלל נותנים להם עבודה. הדרך היחידה שבה הקולוניאליסטים יכולים להצדיק את יחסם לאנשי המקום הוא מתוך אמונה שהם גזע עליון ואילו הציילונים הם עצלנים, בורים, שקרנים וכן הלאה. גוון הגיבורה מבקרת את היחס הזה אבל החטא הגדול ביותר שלה עצמה קורה בגלל הגזענות שלה.

יש לי רגשות מעורבים בקשר ל"אשתו של מגדל התה". כבר מהעמוד הראשון נסחפתי בסיפור. אבל בפרק החמישי קרה כאמור משהו שהחמיץ את לבי והרחיק אותי רגשית מהדמות הראשית. המיומנות של ג'פריס היא שמתוך הבסיס הקשה הזה היא בונה סיפור מרגש מאוד שמחבר אותך מחדש לדמויות.

כמו בכל כך הרבה רומנים רומנטיים, הרבה מהנשים בספר, ובראשן האחות של הבעל, הן קטנוניות וקנטרניות ללא שום סיבה טובה. גוון עצמה גיבורה רומנטית נדיבה ותמימה שהחיים ובעלה החידתי הופכים אותה לקצת פחות רומנטית נדיבה ותמימה, מה שהופך את הספר למעניין, סוחף ואף מכאיב.

לסיכום: מדובר בספר מעורר מחשבה שמעלה בקוראת את השאלה "מה אני הייתי עושה במקום הגיבורה?" ובוחן כמה עמוק מוטמעת הגזענות בכולנו, מה שהופך אותו לספר חשוב מאוד בעיני.

ציון: 8

הסתקרנתן?

בואו לקרוא את הפרק הראשון כאן https://goo.gl/YD7tqg

מאת: יעל כהן

בת 34, בעלת נטייה חשודה להיעלם בתוך ספרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *