אנגלי מלוכלך / אילזה מאדן – מילס

וואו כמה שאני אהבתי את הספר הזה!
יש פה כל מה שצריך בשביל להיות ספר מושלם!

בשבת שעברה התחלתי לקרוא את הספר ולצערי לא הספקתי לסיים אותו.
נשארו לי כמה פרקים בודדים לסיום, אבל כבר ידעתי מראש איך הסקירה שלי הולך להיראות.
הספר הזה קנה אותי מהעמוד הראשון.

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 4 דקות. תהנו🙂

אני חייבת להתחיל בוידוי קטן, כמו בכל הספרים שאני קוראת, גם כאן אני מתה על דמויות המשנה!
דקס, האח התאום של דקלן, אחד האנשים המצחיקים וחסרי הטקט.
שלי, החברה הכי טובה של אליזבת, חסר רסן בפה וחברת אמת.

האמת, כשקראתי את התקציר של הספר בהתחלה, הייתי בטוחה שאני הולכת לכיוון של טראביס מדוקס, הגיבור מסדרת האסונות, אבל לשמחתי זה ממש לא היה ככה!

הסופרת בנתה פה עלילה שמתרחשת באוניברסיטה, עם בחור שהייתי מתה להיות אחת המעודדות הצמודות שלו כשהוא עולה לזירה ונאבק. כן כן, קראת נכון, יש לנו פה מתאבק והוא לוהט…מאוד לוהט.

אהבתי כל כך לקרוא ספר שלא נופל לתבניות ולא קיטשי ברמות מעצבנות.
לא עוד ספר שחופר על מסיבות אחווה.
לא עוד ספר על הבחור המסכן שהולך להתאבק בשביל לשלם שכר לימוד.
בלי בחורה חרשנית ברמות מעצבנות שבא לך לבעוט בה ובציון מאה שלה.
לא!
פשוט בחור כובש, ענק, עם לב עוד יותר ענק שחובב ספרות אנגלית.

אני מודה ומתוודה, לא קראתי את הספר "גאווה ודעה קדומה", פרשתי בערך אחרי 50-60 עמודים, כי הגוף השלישי כבר התיש אותי.
אבל ופה מגיע אבל ענק, אליזבת ודקלן, עשו לי חשק לתת צ'אנס לספר הזה ומהיום והלאה, בכל פעם שאשמע את שם הספר הזה, אדמיין את דקלן מקריא לי אותו.
אה כן, על הדרך אני בטח אהפוך לשלולית.
מי שתקרא את הספר הזה תבין.

אליזבת בנט, נערת חד קרן 
אם הסופרת הייתה מתעללת בך בעוד דרך אחת בחיים, הייתי נוסעת לחפש אותה ולדקור אותה.
מה המסכנה הזאת לא עברה, לפני שהיא הגיעה לנחלה שלה, מה?!
אמא כלבה שצריך לדווח עליה לרווחה.
התעללות פיזית ונפשית.
צלקת לכל החיים.
רגשות אשם על משהו שהיא ממש, אבל ממש לא אשמה בו.
וכל מילה נוספת, תעשה לכן ספויילר, אז אעצור כאן.

מה שכן,
עפתי על הדמות שלה.
היא כנה וישירה.
אליזבת לא הולכת סחור סחור ולא מנסה לזייף רגשות.
הערצתי את הכוחות הנפשיים שלה ואת ההתמודדות שלה עם העבר הלא פשוט שלה, למרות שהיו פעמים שהיא הכעיסה אותי על כמה שהיא קשה עם עצמה.

בכל מה שקשור לקשר שלה עם דקלן?
אמאאאאאאאאא איך אפשר שלא להתאהב בו כמו אליזבת, איך?!
בכל פעם שהיא דיברה עליו, הרגשתי דרך המילים שלה, את מה שהיא מרגישה אליו, אבל מסתירה ממנו.
בכל פעם שאליזבת הרגישה תחושת ביטחון מהקרבה של דקלן, הצלחתי להרגיש אותה בעצמי.
משהו בה המיס לי את הלב וקנה אותי, אולי הכנות שלה ואולי המתיקות שלה.
כך או אחרת, אהבתי את הדמות שלה ומאוד!

דקלן בליי, אנגלי מלוכלך
אמא אני מאוהבת ולמרבה הפלא, זה לא בעבריין ולא באיטלקי.
אני מאוהבת באנגלי מלוכלך אחד וקשות!

זה לא סוד למי שעוקבת אחרי הסקירות שלי, שיש לי חולשה לגברים המניאקים בספרים.
אלה שמגיעים בדמות העבריין או האיטלקי וכו'.
אבל יש לי חולשה לא פחות קשה לגברים המושלמים האלה, כמו דקלן.

אני מתה על זה שהגבר לא משוויץ ביופי שלו.
נמסה מזה שהוא לא מנסה לקחת אותה אליו ללילה ואז נעלם.
מאוהבת בזה שהוא תמיד שם לשמור עליה (גם אם צריך להתקשר לשיטור של הקמפוס כשהוא לא בבית) .
ושרופה על זה שהוא אוהב מכל הלב וייתן את החיים שלו למענה.
כל זה ועוד ניתן למצוא איתך דקלן בליי!(אבל הוא שלי, אז תנוחו!)

דקלן, בשונה מגיבורים ספרותיים, מגיע בלי יותר מידי צלקות נפשיות.
האמת שגם מה שיש לו, לא הייתי מגדירה כצלקת, אולי כדבר שעשה אותו יותר רגיש, אבל ממש לא מצולק.
הוא גם מסוג הגברים האלה שרוצים לעשות טוב ולדאוג לנשים חסרות ישע וזה המיס אותי ברמות אחרות.
אני מצדיעה לסופרת על הדמות שלו.
בלי יותר מדי סיפורים, בלי חפירות, בלי אני מסכן ואומלל ואני מתקן את זה ככה וככה.
פשוט גבר!

אני חושבת שספר נמדד לפי התוכן שלו ולא לפי כמות העמודים שלו.
למרות שהספר היה קצר, הוא היה קולע.
הספר התחיל שנה אחרי ההכרות של הזוג הראשי ולא עבר בכל פרק ליום הבא, אלא דילג ונתן לימים לעבור בצורה הגיונית לספר ולחיים האמיתיים.
בנוסף, הספר נכתב מנקודת מבט של אליזבת ודלקן, אבל לא הייתה חזרה על הדברים וזה המשיך לרוץ.

לסיכומו של,
אהבתי את הספר ומאוד!
אני ממליצה עליו בחום.
קליל, מצחיק, זורם, מושלם.
מי שמחפשת ספר שיוציא אותה ממחסום קריאה, מוזמנת לדקלן.

הוצאת לבבות,
התחלתם בשריקת פתיחה מטורפת, אני מצפה להמשך בהתאם.

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *