אי התפוחים / הילה ארוון

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 4 דקות. תהנו🙂

"לכולם יש זיכרונות כואבים. השאלה היא איך אנחנו מתעלים מעליהם ולא שוקעים בצער."

על הספר:
לונדון 1884.
מג היא נערה בת 16 יתומה חסרת כול.
היא מחליטה לשנות את עתידה ועוזבת את שכונת העוני.
כל מה שהיא מחפשת זה עבודה, קורת גג ואוכל שימלא לה את הבטן.
תאונת כרכרה משבשת את התוכנית שלה וכל חייה משתנים.
משפחת אליוט לוקחת אותה תחת חסותה ופותחים בפניה עולם חדש.
אנתוני אליוט לא מאמין לה לרגע. הוא לא יניח לה עד שימצא את ההוכחות לכך שהיא נוכלת שמרמה את כולם.
לעומת זאת דודנו דארן אליוט, עושה הכל כדי לעזור לה לעבור את המכשולים שבדרך למרות הכל.

עם הזמן, מג מבינה שעברה תמיד ירדוף אחריה.
חייה החדשים גובים ממנה דבר יקר מהעבר.
האם תהיה מוכנה לשלם מחיר יקר כדי לשפר את עתידה? האם תצליח להתגבר על כל המכשולים שבדרך? האם גם היא תצליח למצוא את אי התפוחים שלה, את גן העדן הפרטי שלה?

'אי התפוחים' הוא ספר יחיד ומיוחד. רומן היסטורי משגע!!
בא לי לצעוק לכל העולם "אי התפוחים הוא הספר שלי לשנת 2018 !!!!"
סיימתי לקרוא את הספר כבר לפני שבוע.
ולא היו לי מילים.
לא הצלחתי לכתוב כלום, לא הצלחתי לחשוב על כלום ולא הצלחתי לקרוא.
הספר הזה גרם לי למחסום קריאה.
גם עכשיו, הספר רץ לי בראש ואני לא מצליחה לעכל את מה עברתי תוך כדי קריאה.
הספר הזה הרס אותי, נשבר לי הלב לרסיסים ולקח לו זמן להתאחות אך לא עד הסוף.
הספר הזה ישאר איתי לנצח !!

הספר כתוב בגוף שלישי.
בואו נדבר על הכריכה!
הסופרת הכינה את הכריכה בעצמה. כמה שהיא מוכשרת !! מדהים מדהים מדהים.
כל כך משקף את הספר. ושם הספר? המשמעות של השם הוא עולם ומלואו.
ומי שיקרא, יבין כמה המשמעות עמוקה ומטריפה.

הכתיבה של הילה מדהימה בעיניי! זה לא סוד שהיא אחת מבין הסופרות האהובות עליי.
כתיבה סוחפת, מרגשת, מכאיבה ומהפנטת.
כתיבה בשפה עשירה וברמה גבוהה.
ורואים בכל פרק, פסקה, משפט ומילה את התחקיר המעמיק שהיא עשתה.
בכל ספר שלה יש דברים חדשים שלומדים תוך כדי קריאה.
בספר הזה שפת הפרחים הוא המשהו החדש שלמדתי מהספר וכל כך אהבתי את זה !!!

בספר דמויות רבות, טובות ורעות.
הספר מכיל המון נתינה, דאגה, ויתור, הכלה, כבוד, אמונה, אנושיות, אומץ וכן גם אכזריות, כאב ושנאה.
נשבתי לאהבה הבלתי נגמרת וכן גם ברגעים הקשים, כשנשברתי הילה עטפה את הקורא בהמון אהבה דרך המילים שלה.
בספר חוויתי עוצמות של עצב, שמחה, בכי ואושר.
אהבתי את הנגיעה בנושא הרגיש הזה שנקרא יהדות/יהודים/חגים יהודיים.
זה ריגש וחיבר אותי עמוק וחזק יותר לספר, והצלחתי גם להבין איך נראו חייהם של יהודים באותה תקופה.

בדרך כלל אני כותבת גם על הדמויות בספר אך הפעם אחרוג ממנהגי ואכתוב רק על הדמות המרכזית כי כל דבר קטן הוא ספויילר.
את הדמויות האחרות תכירו בעצמכם ותגידו לי מה חשבתם עליהם.
אני אוהבת אותם. אם תשאלו אותי את מי הכי אהבתי לא אצליח לענות.

מרגרט (מג) חנה אלישיביץ
בגיל 16 היא נלחמה לבדה ברעב ובעוני לאחר שאיבדה את הוריה.
כמה שהנערה הזאת עברה.
הדמות שלה כובשת והמפנטת.
היא כל כך חזקה ואמיצה, והיא עומדת מאחורי המילים שלה.
הייתי כל כך בתוך הספר שהרגשתי שאני גדלה איתה, חווה איתה את הרגעים הקשים והטובים, רוקדת איתה, מציירת, בוכה את כאבה ומתאוששת כשליבה מתאחה.

קשה להתאושש מספר כזה, כי ברגע שאת חושבת שהתאוששת הכל מכה בך שוב.
בכל פעם שכבר חשבתי שהבנתי הכל, הילה הטילה פצצה נוספת.
כן, זאת הילה. הורגת אותי כל פעם מחדש.
תודה על ספר יוצא דופן, תודה על ספר עוצר נשימה.
תודה על האומץ והתעוזה לעשות משהו שרבים מהסופרים לא היו עושים. (הסתקרנתם? לא אגלה. תקראו)
תודה שאת נאמנה לעצמך והולכת עם הלב שלך.
התוצאה מושלמת.
אני בוחרת לסיים את הסקירה עם ציטוט אחד ומיוחד.
"אחרי ככלות הכול היא הגיעה אל אי התפוחים שלה, אל חלקת אלוהים הקטנה שלה, אל שלוות הנפש ואל האושר עם הגבר ששמו היה כתוב בגורל שלה, הגבר שתומך בבחירותיה גם אם הן אינן הדעה הרווחת אך גורמות לה אושר, הגבר שהעריצה ואהבה, הגבר שידעה שיאחה את כל הפצעים והסדקים ויהפוך אותה לשלמה."
אז כן, אחרי רכבת ההרים שעברתי גם אני הגעתי לאי התפוחים שלי.
מצאתי שלוות נפש ואושר.
אושר גדול מספר עוד יותר גדול.

אז כמו שאמרתי, אי התפוחים הוא ספר השנה שלי לשנת 2018.
אז אני ממליצה, ממליצה וממליצה בחום!!!

הסתקרנתן?

בואו לקרוא את הפרק הראשון כאן https://goo.gl/BYb3wt

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *