"אינקץ" הוא ספר מהנה בצורה בלתי רגילה על חמישה תלמידים המנסים להינצל מהתופת

השבוע קראתי את "אינקץ" של מרישה פסל, ספר שמרגיש קצת מוכר אבל הוא ממש לא.

הרעיון של יום בחיים שחוזר על עצמו שוב ושוב במעין מעגל סגור אינו חדש. גם הסיפור על קבוצת חברים שמתרסקת אחרי אובדן מנהיגה כבר נכתב בעבר. אבל פסל מצליחה להתיך את שני כיווני העלילה האלה ליצירה חדשה, מתוחכמת ומהנה להפליא.

הגיבורים הם חמישה תלמידי קולג' בני טובים, המתכנסים בבית אחוזה אפלולי בניופורט היוקרתית כדי לפתור תעלומה המעיבה עליהם מאז השנה האחרונה שלהם בתיכון – מותו המסתורי של הנער הנערץ שחיבר ביניהם, ג'ים. כמקובל, המספרת, ביאטריס המכונה בקיצור בי, היא הענייה יחסית בחבורה – להוריה יש גלידריה שבה נהגו להתכנס כולם, כלומר הבנות ויטלי ומרתה והבנים קנון וקיפלינג.

פסל לוקחת את הגיבורים שלה בעדינות, רגישות וסבלנות משלב ההלם, דרך שלב ההכרה ועד לשלב הפעולה, כמו בתסריט אימה קלאסי. אינקץ שלה הוא בעצם כור המצרף של הגיהנום, המצב שבין לבין, עולם האמצע, שגיבורינו נתקעו בו בלופ אינסופי, כמבקשים למצוא מפתח לחדר בריחה.

"אינקץ" הוא ספר מהנה בצורה בלתי רגילה ו-COOL באופן בלתי נתפס. האנשים הכי שווים, שכל אחד היה רוצה לבלות בחברתם, כלואים לנצח במעגל של דיאלוגים מרושעים ודרמות מגוחכות, כשכל קיומם נתון לשאלה מה יוכלו לעשות כדי להינצל מתופת.

ומתוך התסבוכת הדביקה הזאת עולה לפתע משהו לגמרי בלתי צפוי וחכם להדהים – תהיה אמיתית על משמעות הקיום ותכלית החיים. מה אנחנו עושים פה, בעצם? גם למי שאינו תקוע בלופ אין תשובה ברורה.

הסתקרנתן? בואו לקרוא את הפרק הראשון 

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

מאת: רן בן-נון

רן בן-נון, 52, עורך במוספים "זמנים מודרניים" ו"זמנים בריאים" ומבקר ספרות במוסף "24 שעות" של ידיעות אחרונות, נשוי ומתגורר בדרום תל אביב. ספרו הראשון, "עכשיו יותר ברגש", יצא בספטמבר 2017 בידיעות ספרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *