אילת סווטיצקי: "יש כמה הפתעות בקנה"

היום, אילת סווטיצקי, סופרת שמוציאה לאור בהוצאה עצמית שנקראת "דבש הוצאה לאור" ואפילו החלה בתרגום ספריה לאנגלית.
רגע לפני שסדרת 'תחרה וצבע', עולה ל"אמזון", תפסתי אותה לראיון קצר על ההוצאה לאור ועל הספרים שלה בכלל.

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 9 דקות. תהנו🙂

התחלת כסופרת בהוצאה לאור ואחר כך עברת להוצאה עצמית, איך עושים מעבר כזה?

מקבלים החלטה. את סדרת 'תחרה וצבע' הוצאתי תחת הוצאה לאור, ואחרי הפסקה ארוכה בכתיבה, החלטתי שאני רוצה לנסות גם אחרת. רציתי שליטה מלאה על התהליך, עם כל האתגר שבדבר. זו עבודה קשה, אבל ניסיתי ואהבתי ומאז אני מוציאה לאור רק עצמאית.

מתי הבנת שאת רוצה לפתוח הוצאה עצמית?

כשעמדתי להוציא לאור את הספר הראשון לבד, הסתכלתי קדימה ליום שבו אולי ארצה להוציא עוד ספרים, והחלטתי להשאיר את האפשרות פתוחה. היה לי חשוב שכל הספרים שלי יהיו תחת קורת גג אחת. בסך הכול מדובר בפתיחת עסק, לא במדע טילים. הכותרת "הוצאה לאור" לא משנה כלום בתהליך העבודה, התהליך זהה לסופרות עצמאיות אחרות שלא פתחו הוצאה לאור אלא מוציאות תחת שמן. ההבדל היחיד הוא שאני מפיצה את הספרים שלי גם לרשתות, אבל כל סופרת יכולה לעשות את זה.

שקלת פעם להוציא לאור סופרות ישראליות נוספות תחת הוצאת "דבש", או לתרגם ספרים?

תרגום ספרים מאנגלית לעברית זה משהו שאני כל הזמן בוחנת, כרגע אין לי זמן להתחיל עם זה, משום שאני גם מוציאה את הספרים שלי בעברית וגם מתעסקת עם תרגום הספרים שלי לאנגלית, וכבר עכשיו אין לי מספיק שעות ביממה. מי יודע, אולי בשנה הבאה 🙂

כמה אנשים עובדים איתך בכל כתיבה של ספר והוצאתו לאור?

וואו, המון! בשלב הכתיבה אני בעיקר מוקפת בחברות ובעורכת שלי אריאלה ברמכר, מתייעצת ומקבלת המון תמיכה. אחר כך יש מעצבי כריכות, מעמדים, אנשי הדפוס, ההפצה, אפילו רואה החשבון והמוביל שלי חחח. לא הייתי יכולה לעשות את זה בלי כל האנשים הנפלאים שנמצאים שם לעזור.

לאחרונה הגעת למכור את הספרים שלך בשוק הגדול, "אמזון", מה ההליך שאת עוברת כשמדובר בהוצאה של ספר באנגלית?

השלב הראשון הוא גם הקשה ביותר מבחינתי, מציאת מתרגמת ועורכת. לשמחתי יש לי עורכת באנגליה שעושה עבודה מדהימה, בשלבים האלה התהליך די דומה להוצאת ספר בעברית. עריכה, הגהות, עימוד, ההבדל הוא שאני לא מתעסקת עם הדפוס כי באמזון מדפיסים עותקים לפי דרישה, כלומר כאשר מישהו רוכש את הספר מדפיסים לו עותק בודד. את מירב העבודה אני משקיעה בקידום בעיקר ברשתות החברתיות, יש לי שתי עוזרות אישיות, האחת מאנגליה והשנייה מאוסטרליה והם עוזרות לי בכל מה שקשור לפייסבוק, קבוצות, בלוגים וכו'. זה מפנה לי זמן לכתוב את הספר הבא 🙂

מה יותר קשה, לתרגם את הספרים שלך לאנגלית ולהוציא אותם לאור, או להוציא ספר בעברית?

לכתוב ולהוציא בעברית. גם כי התרגום הוא תהליך הרבה יותר טכני וגם משום שבארץ התהליך הרבה יותר יקר. בכלל, הכתיבה היא השלב הכי קשה מבחינתי. היא סוחטת פיזית ונפשית, הורגת את שעות השינה שלי, מציפה המון רגשות החוצה. זה תהליך התמודדות שאני עוברת עם הדמויות שלי כל פעם חדש. ברגע שאני מסיימת אני יכולה לנשום, השאר כבר בא לי יותר בקלות.

בואי נדבר רגע על הספרים שהוצאת, "תחרה וצבע", כמה מהחיים האמתיים הכנסת בו?

לא מעט. בואי רק נגיד שיש הרבה ממני בטליה והרבה מטליה בי.

יש משהו שהיית משנה היום, אחרי שהוצאת לא מעט ספרים, בסדרת תחרה וצבע?

אף לא מילה.

מתי הבנת שהספר הזה צריך לצאת לאור?

רק אחרי שפרסמתי אותו בחינם בבלוג, שני פרקים בשבוע ובנות דרשו שאמכור להן אותו. עד לאותו רגע חשבתי שזה בטח הדבר הזוועתי ביותר שמישהו אי פעם כתב.

אני באופן אישי, הכרתי אותך דרך הספר "לב בקופסה", שלדעתי האישית, כל אישה ואמא צריכה לקרוא אותו. מה התגובות שקיבלת עליו?

התגובות היו מאוד מרגשות. לא סתם בחרתי בו להיות הספר הראשון שלי באנגלית. שמחתי שהוא התקבל בכזו התלהבות והתרגשות. זה מאוד מחזק ומעודד להמשיך לספר הבא.

איך הגעת לנושא שלו?

לא הגעתי, הוא הגיע אליי. יום אחד אי-שם בשנת 2015 התקציר קפץ לי לראש. אותו תקציר שמופיע על הכריכה האחורית. בשלוש דקות ידעתי על מה הסיפור, איך קוראים לדמויות ומה שם הספר. זה לא תמיד ככה, אבל כשזה קורה זה מאוד משמח.

אם היית עכשיו במקום אליזבת, היית סולחת לקולין? היית מתמודדת איתו באותה הדרך או בדרך שונה?

ככל הנראה הייתי סולחת לו הרבה קודם חחח. כזאת אני 🙂

סדרת "רסיסים", היא שונה מאוד ממה שכתבת עד היום. שם הגבר הוא זה שפועל יותר מרגש ואוהב יותר והאישה יותר בכיוון של "זיין וזרוק", עד כמה זה שונה לכתוב ספר כזה?

כל עוד מתחברים לדמויות זה לא שונה בכלום. אני מטורפת על מאיה, עם כל ה"זיין וזרוק" שלה, ברור לי מאיפה היא הגיעה למקום הזה. היא מנסה להסתיר את כמויות הכאב שלה וזו דרכה, להיקשר למישהו דרך המיטה. לכן זה גם הספר הכי ארוטי שכתבתי, אבל ג'ו הוא גבר שאי אפשר לעמוד בפניו (כבר אמרתי שאני מתה על ג'ו??)

מה הביקורות שקיבלת על ספר שהוא שונה?

בדיוק כמו בכל ספר אחר, יש מי שאהבו יותר ומי שאהבו פחות. באופן אישי? כל עוד אני שלמה עם היצירה שלי, ואני אוהבת את מה שכתבתי – הכול טוב. "לאסוף את השברים" היה הספר הראשון שהוצאתי אחרי סדרת 'תחרה וצבע' וידעתי שתהיה לזה השפעה, ידעתי שתהיה השוואה ושיהיו מי שיחפשו את טליה בין הדפים. אבל אני לא כתבתי עוד טליה, אני כתבתי את מאיה ומי שהתאכזבה – אני מקווה שתהנה מהספרים הבאים שלי.

לא מזמן, הוצאת לבקשת הקוראות חלקים נוספים לנובלות שכתבת. איך מגיעים למצב של לכתוב ספר המשך לבקשת קוראות?

רק אם ההמשך יושב בראש ורק אם יש מה לספר עוד. נכון שהבקשה של הקוראות דירבנה אותי, אבל בסופו של דבר פשוט רציתי לכתוב עוד מהדמויות האלה. אם לא הייתי רוצה ולא היה לי מה להגיד, לא משנה כמה היו מבקשים, לא הייתי כותבת.

הספר האחרון שהוצאת, "שקרים ותקוות", מדבר על נושא כואב מאוד. נשים מוכות.
עד כמה חקרת את זה מקרוב?

לא עשיתי מחקר במיוחד בשביל הספר, מטבעי אני אדם מאוד סקרן ומאוד מעורב. אני אוהבת סרטי דוקו, ראיתי מאות ראיונות ביו-טיוב, קראתי מאמרים בלי קשר לספר. את הטיוטה הראשונה כתבתי בשנת 2014, ואני חושבת שלא סתם הנחתי אותו בצד וחזרתי אליו כשהרגשתי בשלה.

פנו אלייך בנות אחרי הספר וסיפרו לך על מה שהן בעצמן עברו?

כן. פונות אליי קוראות עם סיפורים אישיים אחרי כל ספר שאני מוציאה, אני שומרת את זה לעצמי ברשותך. אני מכבדת את מי שבוחרת לדבר איתי בפרטי, אז נשאיר את זה שם.

ספרי לנו, מבין הדמויות שכתבת, עם מי היית מתחתנת, את מי היית רוצחת, עם מי היית שוכבת ואת מי היית מכניסה למעגל החברים שלך?

קל! מתחתנת עם סקוט מאיו, רוצחת את איתן (הבחור שתקף מינית את טליה בצעירותה), שוכבת עם ג'ו (אם כי נכון יהיה לומר מזדיינת, כי עם ג'ו מזדיינים, לא שוכבים חחח) מכניסה למעגל החברים שלי את ג'ון כפרה עליו! כל אישה צריכה ג'ון בחיים.

מהדמויות הנשיות, מי הכי קרובה אלייך, על מי הכי כואב לך ועם מי היית נוסעת לטיול BFF?

טליה הכי קרובה, הכי כואב לי על ריאן, והייתי נוסעת לטיול עם מאיה, אם כי אני לא יכולה לומר באיזה מצב צבירה היינו חוזרות. ככל הנראה שיכורות ומאושרות.

את מי או את מה היית לוקחת איתך לאי בודד?

קינדל ובקבוק יין. החיים הטובים.

ספרי לנו על משהו מצחיק שקרה לך במהלך כתיבת ספר והוצאתו לאור

מאיה לא הפסיקה לריב איתי. שמעתי אותה בתוך הראש שלי, ניהלנו דיאלוגים מעניינים במיוחד. בעיקר בשלב שבו ג'ו רצה להפסיק להשתמש בקונדומים ומאיה חשבה שהוא התחלק על השכל. אני הייתי בצד של ג'ו, אבל מאיה פשוט הודיעה לי שזה לא קורה, מי הוא בכלל, איך אפשר לסמוך עליו (או על כל אדם אחר בעולם) ואם הוא לא שם קונדום הוא יכול ללכת. מיותר לציין שהיא ניצחה חחח.

בתור קוראת מה הסגנון שאת הכי אוהב לקרוא?

אני אוהבת לקרוא ספרים טובים. אני לא מגבילה את עצמי אבל בדרך כלל פחות מתחברת לדמויות צעירות (בגיל קולג', תחילת שנות העשרים או פחות). אני מעדיפה יותר ארוטיקה, יותר לוהט. והסיפור חייב להיות חזק.

היית מגדירה את עצמך כפמיניסטית?

כן.

יש נושא שלא היית כותבת עליו לעולם?

אני רק בת ארבעים (ואחת) ואני לא יודעת להגיד מה יהיה בעוד שנה, כרגע אני פחות רואה את עצמי כותבת ספר אופל או היסטורי אבל אף פעם אי אפשר לדעת.

מה את אומרת על ספרים בהם האישה הופכת לסמרטוט של הגבר ונותנת לו להתעלל בה נפשית ופיזית?

אני לא אוהבת לקרוא לנשים סמרטוט. אישה שמתעללים בה פיזית ונפשית היא לא סמרטוט, היא קורבן. בואי נפריד בין דמויות שמוותרות על דברים מבחירה, לבין דמויות שמתעללים בהן. להיות פמיניסטית זה גם לקבל את העובדה שמישהי אחרת מוכנה לוותר על דברים שאני לא הייתי מוותרת עליהם או להתנהג בשונה ממני. זו זכותה. זכותי לאהוב או לא לאהוב את זה. ככה בחיים וככה בספרים. אלף אלפי הבדלות אישה שנקלעת למצב של אלימות (פיזית, נפשית או כלכלית). שם עובר קו אדום מבחינתי, וגם שם אגב אני משתדלת לא לשפוט. כל אחת והסיפור שלה. מאוד קל להגיד "אני הייתי נוהגת אחרת" אבל למדתי לא לשפוט אדם שלא הייתי בנעליו. 

בחיים האמתיים, היית מקבלת דבר כזה?

אני לא אהיה גיבורה ואגיד לא, בשום אופן, לי זה לא היה קורה בחיים. אף אישה לא חושבת שזה יקרה לה. אני פשוט שמחה שאני נשואה לגבר הכי מדהים בעולם ואנחנו יחד קרוב ל 18 שנים, אבל אם לא הייתי מכירה אותו אין לי דרך לדעת איפה הייתי.

איפה את רואה את עצמך בעוד 10 שנים מהיום?

מצליחה מספיק בשביל להקים עמותה שתורמת לאחד הנושאים שקרובים ללבי. חלום חיי.

מה את מתכננת לקוראות שלך?

יש כמה הפתעות בקנה.

תרצי להגיד לקוראות שלך משהו לסיום?

אתן הדבר הכי טוב שיכולתי לבקש. בלעדיכן לא הייתי פה, זה מאוד פשוט ומאוד מרגש וזכיתי בכן בענק.

ושאלה אחת אחרונה ומתבקשת, מה עם הספר שעדיין במגירה, על בן וטליה?
יש למה לחכות!

 

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

2 תגובות בנושא “אילת סווטיצקי: "יש כמה הפתעות בקנה"”

  1. אבישג תודה רבה לך!
    איילת המדהימה אני קוראת את הראיון בשבת בבוקר עם כוס קפה ומרגישה כמו בבית קפה עם חברה טובה 🙂
    אוהבת אותך ואת הכתיבה שלך ומחכה להפתעות!!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *