אהבה – זה הכי בסיסי / רן בן-נון

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא דקה. תהנו🙂

השבוע קראתי שוב את "שלושה בסירה אחת" של ג'רום ק. ג'רום, הוצאה מחודשת לקלאסיקה המופלאה מ-1889, שכולה שיר הלל לעצלנות, לחברות ולעיקרון הקדוש של לקחת את החיים באיזי, בהומור, לעצור להריח את הפרחים, או במקרה הזה, את עשן המקטרת. בתחילת הספר ג'רום מפרט את ההנאות הקטנות והפשוטות של החיים – חברים טובים, כלב נאמן, משהו לעשן, משהו לשתות, והעיקר –  מישהו לאהוב ומישהו שיאהב אותך בחזרה.

לצד ההומור הבריטי המלוטש, זה גם יפה ונוגע. ג'רום כאילו יוצר פירמידת צרכים בסיסיים חדשה, שהאהבה היא חלק בלתי נפרד ממנה, אי אפשר בלעדיה. כלומר, אפשר, אבל החיים ודאי יהיו פחות מהנים ומקסימים.  אהבה זה לא מותרות, לא משהו שבא אחרי היסודות של החיים, לא תוספת, אלא משהו מהותי, עמוק, שאין לו תחליף. אם האנגלי הסטלן הזה אומר שהאהבה חשובה לו כמו האלכוהול והטבק שלו, זה אומר שהוא באמת לא יכול להסתדר בלעדיה.

הספרות הרומנטית נוטה להתייחס לאהבה כאל צורך קיומי, משהו עז וחורך נשמה שהחיים בלעדיו אינם חיים, שאפשר למות בשבילו. ג'רום, מאבות הכתיבה ההומוריסטית המודרנית, לא ירחיק לכת עד כדי כך, הוא הרבה יותר מדי קול, מגניב ושנון בשביל התרסקויות רועשות שכאלה. אבל גם באנדרסטייטמנט האנגלי המאופק שלו, שלוקח כל דבר בקריצה ובעירבון מוגבל, חיים ללא אהבה אינם חיים.

כי גם הג'נטלמן האנגלי, שיוצא לרחוב עם המקטרת והכלב, חוזר ומוזג לעצמו כוסית וויסקי משובח, יודע שכל זה שווה רק כשיש מישהו לאהוב. זה הכי בסיסי.

 

מאת: רן בן-נון

רן בן-נון, 52, עורך במוספים "זמנים מודרניים" ו"זמנים בריאים" ומבקר ספרות במוסף "24 שעות" של ידיעות אחרונות, נשוי ומתגורר בדרום תל אביב. ספרו הראשון, "עכשיו יותר ברגש", יצא בספטמבר 2017 בידיעות ספרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *