אהבה ותלאות אחרות

לאור יציאתו לאור של הספר "נשות ההרמון" מאת מעיין מרים סמדר, עולות במוחי הרבה שאלות: מה היא אהבה? היפנוזה? בריחה מהמציאות? רגש טהור?

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 2 דקות. תהנו🙂

"זה כנראה בגנים…"

בראיון ל"ידיעות אחרונות"  יגאל רצון, בנו של גואל רצון, מספר על חייו בצל האבא המפורסם. יגאל רצון מנהל מספר מערכות יחסים וילדיו קרויים על שמו. נשמע מוכר, נכון? גם לי, אבל יגאל טוען שזה כנראה בגנים ואין מנוס מכך.

יגאל מספר על הכבוד שהוא רוכש כלפי אביו ומכנה אותו כאדם "סמכותי" ולא "רשע", כפי שכולם רואים בו, אדם בעל כוונות טובות שבסך הכל פשוט לא זכו לתוצאות טובות, או במילים אחרות "איש טוב ורע לו". בעיני יגאל, אבא שלו הוא קודם כל אבא, ולא מפלצת כפי שכל השאר רואים בו.

*אולי יגאל צריך לקרוא את הספר של מעיין מרים סמדר? נדמה שזכינו בגרסה מעודנת של גואל רצון בדמותו של בנו, ואני מאוד מקווה שכל הנשים איתן יגאל מנהל מערכות יחסים, לא זוכות לאותו יחס שלו זכו הנשים של גואל.

אהבה ושגעון

סיפור מצמרר נוסף הוא סיפורה של שולי ברזילי, מנשותיו של גואל הרצון. שולי עברה אלימות במשפחה מצד בעלה הראשון וחשבה שמצאה את המושיע שלה בדמותו של גואל רצון, תוך כדי שהיא מביאה את שלושת בנותיה לכת. היום היא לא מבינה איך זה קרה. איך יכלה לא לראות את כל הנעשה מסביב? איך יכלה להכיר לו את בנותיה ולקוות לכך שהן יהיו לו לזיווג הולם? איך יכלו בנותיה להתאהב ולהקים משפחות עם מי שהיה הבן זוג של אימא שלהן?

אז היכן הגבול בין אהבה להערצה אובססיבית כלפי בן-אדם? האם האהבה עיוורת? האם זהו רגש הרסני ומניפולטיבי המשחק בנו וגורם לנו לעשות מעשים שבמרוצת השנים נראים לנו מגוחכים וחסרי כל היגיון? או שמא זהו רגש העוזר לנו לברוח מהמציאות האלימה ומטפח בנו תקווה? כל כך הרבה שאלות וכל כך מעט תשובות עליהן.

צפו בסרט דוקומנטרי מבית הערוץ יס דוקו "חרוט בגופי גואל רצון", המגולל את סיפורה של שולי ברזילי ושלושת בנותיה, שנפלו גם הן קורבן למניפולטיביות חסרת המעצורים של גואל רצון.

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

מאת: יוליה יגודין

“אם תמיד תנסו להיות נורמלים אתם בחיים לא תדעו כמה מדהימים יכולתם להיות.” – מאיה אנג’לו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *