אהבה וזעם – ספר פנטזיה נפלא לנוער על אהבה והישרדות

"היא הייתה אכולת געגועים הביתה. געגועים לקול הרך של אימה, לגאוותו הנוקשה של אביה, לתמיכתו המבודחת של רנזו בהתמרדויות הקטנות שלה. במשך שנים היא עקבה אחריו כצל, והוא היה קול התקווה שלה. אבל יותר מכל היא התגעגעה לסרינה. נומי תמיד ידעה שיום אחד תצטרך להיפרד מהוריה ומאחיה. אבל היא וסרינה היו אמורות להישאר יחד."

"אהבה וזעם" הוא ספר פנטזיה לנוער. העובדה שמדובר בספר נוער הרתיע אותי מאוד, אך מכיוון שקיבלתי עליו המלצה חמה מאוד התחלתי לקרוא אותו ולא הצטערתי. מדובר בספר נפלא, כתוב מצויין וחשוב.

בספר הזה יש הכל – אהבת אחיות, שנאה ופחד מנשים, אהבה, תככים, פמיניזם, הכוח להשתנות, ומעל הכל הנטייה הטבעית של כולנו לשרוד.

במדינת וירידיה אסור לנשים לקרוא ולכתוב. אסור להן לעבוד בעבודות מסוימות, אסור להן לומר את דעתן והן חייבות להיות כנועות , ללא כל יכולת בחירה. במדינת וירידיה נשים הן נחותות .

סרינה , נומי ורנזו הם אחים הגרים בעיר לנוס המזוהמת והענייה. סרינה הבת הבכורה חונכה כל חייה להיות כנועה ויפה. חלומה הגדול הוא להיות גרציה, אחת מנשותיו של השליט (או בנו של השליט), הדרך היחידה שבה אישה יכולה לצאת מעיר מולדתה ולחיות חיים נוחים. סרינה חולמת להיבחר להיות גרציה לא רק עבור עצמה אלא עבור משפחתה הענייה והעייפה. 

נומי ורנזו הם אחים תאומים. נומי היא לא נערה רגילה. היא מורדת. החוקים הנוקשים שחלים על נשים בוירידיה גורמים לה לזעם שמבעבע בעורקייה. היא מלמדת את עצמה לקרוא ולכתוב בסתר, היא אימפולסיבית מאוד ואומרת בדיוק את מה שהיא חושבת.

"פעם נשים היו בעמדת כוח במדינה הזאת. ואולי הן יוכלו להיות שם שוב. ראשה הסתחרר מהחוטים הדקים, המסוכנים, של האפשרויות שנטוו במוחה. המניעים שהפעילו אותה היו רגשי האשמה שלה, והצער. אבל מתחת לכל זה בער תמיד הזעם.

נשים אינן יצורים נחותים ."

כשסרינה בת 19 , היא ונומי נוסעות לבלאקווה, לארמונו של השליט , יחד עם עוד נערות רבות שנבחרו בכל עיר , על מנת שבנו של השליט, מלאכי, יבחר מתוכן שלוש נשים להיות הגרציות שלו. במידה וסרינה היפה תיבחר להיות גרציה , נומי תוכל להיות המשרתת שלה ולחיות יחד איתה בארמונו של השליט.

לאחר שמלאכי פוגש בטעות בנומי במסדרונות הארמון, כולם נדהמים לגלות שמי שנבחרת להיות גרציה היא לא סרינה. אלא נומי. הנערה שמעולם לא למדה להיות כנועה ומרצה.

"נומי שכבה במיטה לבדה. במשך כל הלילה הייתה נשימתה מאומצת, כאילו היו שלשלאות ברזל כרוכות סביב החזה שלה.

אני גרציה."

בהמשך העלילה המפותלת, טעות איומה גורמת לכך שסרינה נאשמת על מעשה שלא עשתה ונשלחת ל"הר החורבן" כלא לנשים שאף אישה לא הצליחה לחזור ממנו בחיים.

נומי נשארת בארמון אכולת רגשות אשמה , בלי שום כישורים לשרוד כגרציה כנועה ושותקת, וסרינה נשלחת להר החורבן כשכל מה שלמדה כל חייה, כניעות וריצוי, לא יכול לעזור לה לשרוד את האלימות והלחימה שמחכים לה כאסירה.

האם יצליחו שתי האחיות לשרוד? והאם ניתן למצוא אהבה אמיתית בעולם ללא כל בחירה?

העלילה בספר מסופרת בגוף שלישי מצד נומי וסרינה, והוא ראשון מתוך דואט ומסתיים בסוף פתוח.

התאהבתי בסרינה ונומי מתחילתו של הספר ועד סופו. דמותן עגולה ועמוקה, לכל אחת עולם שלם של התלבטויות וכל אחת מהן חזקה ואמיצה בדרכה. בעיקר התרגשתי מהאהבה והדאגה שכל אחת רכשה לשנייה, למרות השוני התהומי באופי שלהן , כל אחת הייתה מוכנה להקריב את חייה עבור השנייה.

"אהבה וזעם" הוא ספר נפלא לנוער וגם למבוגרים, לרגע לא הרגשתי שמדובר בעלילה שייפו אותה עבור נוער, יש המון מסרים פמיניסטים חשובים לאורך כל הספר, ולמרות שגם סרינה וגם נומי נעזרות בגברים על מנת לשרוד, מדובר בספר חשוב . כמו "סיפורה של שפחה" גם הספר הזה מתאר מציאות עגומה שיכולה להתרחש בעתיד (ובחלק מהתרבויות בעולם מתרחשת גם בהווה) כשגברים מתעללים בנשים פיזית ונפשית ומכניעים אותן בגלל הפחד מכוחן.

"היא מצאה בו את הרפסודה ואת המרידה שלה גם יחד, אם לא למעלה מזה. חיוכו כבש את ליבה"

לסיכום, ספר שונה, מקסים וחשוב על אהבה והישרדות, מחכה בקוצר רוח להמשכו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *